"אל תדאג, כבר נסדר את זה בעריכה". הרכב המילים הזה שהופיע בחומרי הגלם בחדר העריכה שלי מספר לא קטן של פעמים במהלך שנותי כעורך ותמיד העביר בי תחושת חלחלה. פעמים רבות יוצרים מקשרים בין דמותו של העורך לעבודתו של פועל ניקיון או שיפוצניק שכבר "יסדר את מה שעשינו, איכשהו". כדי להתגבר על התסכול שתוקף אותי כעורך כשאני מתוודע לעובדה שאת השעות הקרובות אבלה בניסיונות לחבר לכדי סיפור קוהרנטי בליל של חומרי גלם שצולמו ללא מחשבה מאחוריהם, אני מזכיר לעצמי את העובדה שכשצלמים מגיעים לגיהינום מכריחים אותם לשבת ולערוך את כל מה שהם צילמו בחייהם לכדי סיפור קוהרנטי.

 בשנת 2008 הגיע אלי לסטודיו ישי אלוני, בחור חביב שביקש לערוך סרט דוקומנטרי קצר. מידי שנה ישי מארגן מסע אופניים לזכרו של שרון אלמקייס, קצין וחבר אהוב שנפל בעת שירותו הצבאי בגולני עקב פיצוץ מטען חבלה בהר דב. במהלך המסע חוצים ישי והרוכבים שאתו את ישראל מהחרמון עד לאילת ב 3 ימים. את המסע צילמו חבריו של ישי שליוו את המסע במצלמת חובבים. על אף הקשיים הטכניים, עם קצת מוזיקה וקצת אנימציות שהוספתי באפטר-אפקטס יצא סרטון קצר וחביב שגם ישי וגם אני היינו מרוצים ממנו. בשנה שלאחר מכן, בעודנו עורכים את הסרט השני ואני מנסה להתמודד עם חומרי גלם מאתגרים במיוחד הצעתי לישי שבשנה הבאה הוא ייקח אתו במאי- עורך - צלם. בקיצור, אותי.

שנה לאחר מכן, כשהעירו אותי ב 04:30 בבוקר בשביל לטפס לחרמון כשבחוץ נושבת רוח שיכולה להרתיע פינגווינים, התחלתי לחוש געגועים לסטודיו החמים שלי.

במשך 3 ימים חצה ישי יחד עם עוד 10 רוכבי אופניים אמיצים את מדינת ישראל כשאני מלווה אותם עם המצלמה מתוך רכבי הליווי של המסע. אחד היתרונות של להיות צלם עם רקע של עורך זה שכשאתה מצלם סצנה דוקומנטרית אתה יכול כבר מראש לתכנן איך הכל יתחבר, מה יהיה חשוב לסרט ומה ילך ישר לסל המחזור (וישאר שם לנצח). אותו הצורך לצאת מכל יום צילום עם סצנות משמעותיות גם דוחף אותך לביים ולייצר את מה שהמציאות לא מביאה לך בכוחות עצמה. אחת מהסצנות האהובות עלי בסרט היא הראיון עם הרוכב אייל מור יוסף, רוכב בלתי מנוסה אבל סינקיונר נהדר. במהלך המסע תיעדתי אותו בשלבים שונים שהחלו באופטימיות מצדו בכל הנוגע לסיכויים שלו לצלוח את המסע והסתיימו בסצנה שבה אני מנסה לדובב אותו כשהוא מיוזע וקצר נשימה, 30 קילומטר מקו הסיום. דווקא בסצנה הזאת היה חשוב לי להוציא ממנו כמה משפטים ששימשו אותי אח"כ בחדר העריכה לבנייה של פרופיל מעניין על האיש הזה ודווקא שם הוצאתי ממנו אמירה כנה על המהות של ההשתתפות שלו במסע.

בסצנות אחרות המציאות אכן עולה על כל דמיון ואף רומסת אותו לרסיסים. באחת מהנסיעות שלי עם רכב הליווי בראשות המלווה אלון דן, עצרנו ליד בסיס שריון אי שם בערבה. אלון, קצין בקבע, החליט שזהו הזמן לעשות קצת כושר, שלף מתוך תא המטען רצועות גומי אלסטיות הקרויות trx, תלה אותן על קנה של טנק שחנה בחוץ והחל לעשות תרגילי כשר. לאחר דקות ספורות הצטרפו אליו עוד חברים לטובת תרגילי כשר ספונטניים. התוצאה הייתה סצנה סוראליסטית ומאוד ויזואלית.

השנה יוקרן בהוט הסרט השלישי בסדרת מסעות האופניים שביימתי. זאת הייתה הזדמנות מעולה עבורי (מעבר לשיזוף שקיבלתי) לחדד את חושי בתור במאי-צלם ולהביא איתי לחדר העריכה חומרים שיהיו משמעותיים ומהנים.

הסרט "המסע של שרון 2013" ישודר בהוט ב 14‪.‬4 (יום א),ב 21:45 וביום ב 15‪.‬4 ב 19:40