בעשור האחרון חל שינוי בקצב שבו העולם שמסביבנו מתנהל, שינוי שמורגש מאוד בתחום סרטי התדמית. הכל מהיר יותר, ציבעוני יותר ומגרה יותר. השינויים שחלו מציבים אתגרים חדשים לבימאים ומעצבי הסאונד כאחד, והדבר דורש שינוי תפיסתי לגבי עריכת הסאונד, מה תורם? מה גורע?


אילו שינויים חלו בסרטי התדמית החדשים?

בעבר, סרטי תדמית היו בנויים כך שבעל העסק הציג את המוצר, או שיצרו מצגת המתארת את המוצר או את החברה בליווי מוסיקלי.

היום אפשר לראות שחלו שינויים דרמטיים בתחום. סרטי התדמית החדשים מכילים לעתים קרובות קטעי אנימציה ויש בהם תנועה מהירה, אפשר לומר אפילו תזזיתית, של אובייקטים שונים.

מה הסיבה לשינוי הזה?

ייתכן שהמהירות שבה העולם מתנהל כיום. חלק גדול מחוסר השקט בו אנו נתקלים נובע מעודף המידע והגירויים שנמצאים סביב באופן בלתי פוסק. אוטובוסים שמודיעים על מספר האוטובוס והתחנה, הודעות בנייד שעולות לנו תוך כדי שאנחנו מתעדכנים במדיה החברתית ועוד הרבה דוגמאות. סיבה נוספת יכולה להיות העלייה החדה בהפרעות קשב וריכוז.

היום רוב סרטי התדמית בנויים מאנימציה כזו או אחרת כאשר אלמנטים שונים נכנסים לתוך הפריים, או גדלים מתוך אובייקט כלשהו והתזוזה מהירה מאוד. גם אם נשארים על נושא אחד עדיין תמיד תהיה תנועה במסך.

איך השינוי השפיע על עריכת הסאונד?

יחד עם השינוי באופי סרטי התדמית נוצר צורך בעריכת סאונד שונה לחלוטין ומאתגרת מאוד לעורכי הסאונד. כיום כל כניסה למסך מלווה בווש כזה או אחר או בסאונד-אפקט, שגורם להגדלה של הכניסה למסך של אותו אובייקט.

כמובן שאי אפשר להסתמך אך ורק על תנועות בתוך המסך בעת עריכת הסאונד, יש להתייחס גם לאובייקטים שמופיעים וזזים על המסך.

גם בתחום בחירת הסאונדים חל שינוי משמעותי - אם פעם הכל היה מאוד רציני ומכוון Business, הרי שהיום אפשר לשמוע סאונדים שאמורים לגרום לצופה לצחוק או לייצר רגש. ככל שהצופה יתחבר רגשית לסרט, כך יגדל הסיכוי שהוא ישתף אותו ברשתות החברתיות וכך, יתרום להפצה נרחבת.

איך זה משפיע על הצופה?

עכשיו עצרו, (בהנחה שצפיתם בסרטון הקודם), שאלו את עצמכם האם הסרטון שראיתם הרגיש באמת כמו סרטון באורך של ארבע וחצי דקות? סביר להניח שהתשובה היא לא, ולמה בעצם זה לא מרגיש כל כך ארוך?

התשובה טמונה בכך שלאורך כל הסרט, אף על פי שאין מוזיקה בכלל, יש אפקטים ללא הפסקה, מתחילתו ועד סופו.

כשערכתי את הסאונד לסרטון זה, הרבה פעמים עלתה אותה שאלה לדיון ביני לבין הבמאי - ״האם יש צורך במוזיקה?״. לאחר שסיימנו את העריכה הבנו שאין צורך ושהסרטון עומד בפני עצמו רק עם ה-Voice over והאפקטים, דבר שלפני עשר שנים לא היה עולה כלל על דעתו של היוצר כי התפיסה הרווחת הייתה שחייבים מוזיקה על מנת "לחבר" את הצופה לסרטון.

מה מטרת המוזיקה בעצם?

על מנת להבין את הצורך במוזיקה בסרטי תדמית עלינו להבין את עקרון חיבור הצופה דרך שימוש במוזיקה שמשרתת את תעשיית הסרטים והטלויזיה עוד מתחילת עידן הסאונד.

בכל סרט שתיראו, בסצנות מרכזיות בין אם דרמטיות, קומיות או כל סגנון אחר, על מנת לחבר את הצופה רגשית לסצינה ולהעצים את הרגש בנקודות שלא עבדו מספיק בסרט או שרצו לחזק יותר, השתמשו במוזיקה מניפולטיבית.

נסו להיזכר בסרט פעולה שראיתם לאחרונה או דרמה או כל סגנון שאתם אוהבים - בסצנות המרכזיות, בהן הדבר העיקרי מתרחש, הייתה מוזיקה שהעצימה את אותו הרגע, נכון?

הטכניקה הזו היא דבר שעבד ועובד בתחום הסרטים והטלוויזיה עד היום, אבל כאשר אנחנו מדברים על סרטון קצר שאורכו הוא בין 30 שניות ל-5 דקות, הפוקוס של הצופה צריך להיות ב-100% על המוצר או על המסר שאותו ברצוננו להעביר לו.

מה תרומת המוזיקה לסרטי התדמית?

עכשיו אנחנו חוזרים לעניין הריכוז, האם מוזיקה תורמת לריכוז או הורסת אותו? האם אנחנו, לא במכוון, מסיטים את תשומת הלב של הצופה מהעיקר של המסר אותו ברצוננו להעביר?

אין לכך תשובה חד משמעית, יש סרטים שזה תורם ויש סרטים שזה גורע. הרעיון העיקרי הוא קודם כל להתעסק בדינאמיקה של הסרטון, ליצור סיקוונס שמתחיל ונגמר לפני שהצופה מרגיש שהוא ביזבז את הזמן היקר שלו. המטרה היא לגרום לצופה לשתף את הסרטון בכל מדיה חברתית בה הוא גולש, ורק אז לנסות לבדוק אם מוסיפים מוזיקה.

האם יש ערך מוסף או שזה סתם יושב ברקע ובעצם לא תורם לסרטון או יותר גרוע, גורם לבילבול או חוסר ריכוז במוצר.

בסרטון הזה יש מוזיקה, אבל היא לא מרכז העניינים ונמצאת שתי שכבות מתחת לקולו של הקריין. 

אם נעשה היררכיה של הרבדים בסרטון זה, נוכל לראות שבמקום הראשון נמצא הקריין, על מנת שנוכל להעביר את המסר שברצוננו להעביר לצופה או ללקוח הפוטנציאלי. ברמה השנייה, מתחת לקריין, נמצאים האפקטים שיוצרים את התנועה והדינאמיקה, כך שלרגע לא נהיה משועממים ובתחתית הרשימה נמצאת המוזיקה, שמטרתה לתת תחושה נוספת על מנת להעצים את הרעיון שמנסים להעביר לצופה, שבמקרה זה מדובר באלמנט של לחץ או פחד.

בעריכת סרטון זה היה חשוב מאוד ללקוחה להעביר את תחושת הפחד ואת הכניסה לפרטיות של הגולש. כשסיימנו את עריכת הסאונד של הקריין והאפקטים, הבנו שהם בפני עצמם לא "סגרו" את ההרגשה הזו, לכן הוספנו מוזיקה שתתמוך בהכל מלמטה.

התבלבלנו לגמרי, אז מה צריך לעשות?

בתחילת פעילותי בתחום עריכת הסאונד חבר טוב, עמית בעל ניסיון רב בתחום אמר לי: "ככל שיש יותר חומר על ריצפת חדר העריכה, כך הפרויקט יצא יותר טוב". חשוב לדעת שצריך להשקיע את הזמן בבדיקת החומרים שיוצרים, על מנת שנוכל לברור מתוכם מה באמת עובד ומה לא.

בעידן שמנסים לצמצם את העלויות ככל שאפשר, ניתן לראות בצורה ברורה מאוד שהתוצר הסופי נפגע בהתאם, כי אם אין לי ממה לגרוע אני חייב להסתפק במה שיש, ולא תמיד החומר הראשוני שנערך הוא האופצייה הטובה ביותר.

גם אם התקציב הוא קטן, הגדירו מראש את סדר העדיפויות שלכם בנוגע לפרויקט ועבדו מול עורך הסאונד בהתאם. כמובן שמומלץ לעבוד עם עורך סאונד מיומן ויעיל, שיש לו גם את היכולת לפרש את החזון שלכם ולתרגם אותו לפסקול אפקטיבי.

הזמנים השתנו. כבר לא צריך ישר לרוץ למוזיקה כפתרון ראשון אחרי סיום הקלטת ועריכת הקריינות, זכרו שזה עולם עם אין ספור גירויים, והיום הצופה שלכם רוצה שהסרטונים שהוא רואה יעמדו בקצב הזה ולא ישעממו אותו לרגע. אחרי הכל, אם תצליחו במשימה, יש פוטנציאל גדול מאוד לסרטון שלכם להפוך לויראלי.