אנחנו לא יודעים שאנחנו במשא ומתן - נדמה לנו שאם הצד השני קובע סכום וטוען שהוא סופי אין לנו מרחב תמרון ואנחנו מוצאים עצמנו מתלבטים אם להענות להצעה או לא.

זו הנחה שגויה. אנחנו תמיד במשא ומתן וגם אם הצד השני היה מעדיף שנקבל את ההצעה שלו ונסגור עניין, אנחנו לא חייבים לשים בצד את הצרכים והעמדות שלנו ולהגיד כן.

כל הורה, אדם שעומד להתחתן או לשפץ דירה יודע - תקציב הוא עניין גמיש. כמה פעמים אמרנו לעצמנו שאין לנו כסף ואח״כ כדי לרכוש משהו שבאמת רצינו מצאנו עוד קצת מכאן, הוספנו מפה או קיבלנו החזר ממס הכנסה ובכל זאת רכשנו את מה שרצינו?

אז למה הצד השני טוען שהוא לא גמיש? יש כמה סיבות אפשריות (הוא לא מעריך את העבודה שלנו, הוא לא מבין אותה ואין לו נסיון, הוא מעדיף שמה שהוא חוסך עלינו יגיע לחשבון הבנק שלו ועוד) אבל הסיבות האלה הן לא מענייננו. כל מה שמעניין אותנו זה השכר, התנאים והמקצועיות שלנו. אם המחיר נמוך משמעותית מהשכר שלנו עדיף להגיד מראש שאנחנו מצטערים אבל אין התאמה מבחינת הסטנדרטים שאנחנו מציעים לשכר שהצד השני משלם. סביר להניח שישאלו אותנו על איזה שכר חשבנו ואז נענה את השכר שמגיע לנו ונכנס למשא ומתן.

אם זה בסביבות השכר שמגיע לנו יש על מה לדבר וכדאי להגיד את זה.

חשוב לזכור ששכר הוא חלק מהחבילה שקרויה תנאי ההעסקה שלנו. בתוך החבילה יש גם שעות עבודה, תנאי תשלום, נסיעות וחניה, אשל ועוד הרבה ועל כל אלה אפשר לדבר. לדוגמה יכול להיות שהצד השני יעדיף לתת לנו חניה חינם ושעות עבודה קצרות מתשע שעות בתמורה להנחה שניתן לו.

 

הצד השני תמיד יעדיף את הזול ביותר - דבר ראשון, כשאנחנו נותנים הצעה זולה כדי לקבל עבודה אנחנו ממצבים את עצמנו כזולים ומפיקי איכות נמוכה. דבר שני הוא שרוב האנשים לא יקחו את ההצעה הזולה ביותר, הם ירתעו ממנה כי היא תעלה בהם חשד שעובדים עליהם.

לדוגמה - רכב חלומותינו עומד למכירה יד ראשונה מטייסת חלליות אורגנית והמחיר שלו 30% ממחיר השוק. מה הדבר הראשון שעולה לנו לראש? נכון - מה הבעיה שלו. בטח עבר תאונה ולא מספרים, אולי מישהו מת ברכב או שיש פגם בייצור שגורם לו להתפוצץ בנסיעה מעל 30 קמ״ש.

רובנו ניקח את הרכב שהוא בין הכי גבוה להכי נמוך. זה עניין פסיכולוגי והרבה פעמים ניקח את הרכב היקר יותר כי נחשוב שהוא איכותי יותר.

 

אנחנו מניחים הנחות לא מבוססות - הצד השני אומר שזה פרויקט עצמאי ואנחנו מציעים שכר מוזל. הצד השני מסמס בשגיאות כתיב ואנחנו בטוחים שהוא לא רציני. הצד השני מבטיח שאין בעיה ואל תדאגו כי אח שלו מנהל את נטפליקס והפרויקט בטוח יאושר ולא צריך חוזה כי מתחילים עכשיו עכשיו ואנחנו מתיישבים לעבוד.

אסור להניח הנחות. לא לטובה ולא לרעה. יש מספיק פרוייקטים עצמאיים שממומנים ע״י תומכים עם כיסים עמוקים, מסמס בשגיאות יכול להיות עולה חדש ו״סמוך עלי״ זה שם קוד לחוסר מקצועיות. הופה! סתרנו את עצמנו והבאנו אותה בהנחת הנחות.. (אבל כמו אמא שלכם אנחנו תמיד צודקים) בקיצור טוב לסמוך על אנשים אבל חובה לודא את המידע והנתונים שמוגשים לנו ותמיד תמיד לסגור את הדברים בחוזה או הסכמות בכתב. כדאי לא לסנדל את עצמנו לשכר נמוך בגלל שעולם המושגים שלנו מקשר עצמאי עם עני.

אגב מי שאין לו כסף לסרט שלא יעשה סרט.  אנחנו אנשי מקצוע לא מוסד תמיכות.   

 

לא שמים דדליין למשא ומתן - ואז הוא יכול להימרח לנצח ושבועיים לפני שמתחילים את העבודה נוצר תקל במשא ומתן ואנחנו נשארים עם בור בלוח הזמנים כי חשבנו שזה סגור.

מריחת המשא ומתן היא גם דרך נוחה לצד השני לעשות אובר-בוקינג (לקבוע עם כמה אנשי מקצוע במקביל ובסוף לסגור רק עם אחד שהוא לא אתם).

חשוב שנשים דדליין. אפשר להגיד שאם סוגרים חוזה תוך שבועיים המחיר הוא איקס ואם לאחר מכן איקס פלוס 10%. זה נותן לצד השני תמריץ לסגור חוזה. זמננו יקר וכמו שאמרה ביונסה ״if you like it then you should have put a חוזה on it

 

אנשים לא אוהבים לעבוד עם אנשים שמתווכחים איתם - זו הנחה נכונה. אף אחד לא נהנה לעבוד לאורך זמן עם מי שמתווכח אתו, מטיל ספק בהחלטות שלו ומשוכנע שהוא יודע טוב יותר מכולם. יחד עם זאת יש הבדל עצום בין ווכחנות למשא ומתן עניני, מכבד וקשוב. עמידה על הזכויות והרצונות שלנו והצבת גבולות אינן וכחנות אלא מפגן של מקצועיות וככל שנעשה זאת יותר נשתפר בכך וגם נגלה שהצד השני מעריך אותנו יותר ומעדיף לעבוד עם מי שמכיר בערך עצמו.

 

יש לכם עוד הנחות שגיליתם שהן לא נכונות? ספרו לנו

 

באותו עניין:

 

אנא מלא פרטים ליצירת קשר: