איגוד עורכי התמונה והקול בישראל
אגרת שביעית
21/08/08
חברות וחברים יקרים, שלום שלום.
האיגוד ממשיך לקרום עור וגידים, ובישיבת ועד ההקמה שהתקיימה השבוע הוחלט להתחיל בהקמת אתר האינטרנט של האיגוד, יצירת תא עורכי קול ותא אפטריסטים, וכמובן, המשך גיוס כללי של חברים.
לעיונכם, מצורף לאגרת זו פרוטקול כנס הייסוד.
הקמת אתר אינטרנט שישרת את קהילת העורכים
א. אם אתם מעוניינים להתנדב בהקמת האתר ויש לכם ניסיון בתחום או עניין הקשור לתחום, לאמור, מתכנתים, גרפיקאים, עורכי תוכן או כתבים, הנכם מוזמנים לצור קשר בכתובת - guyhadard@gmail.com.
ב. האיגוד בכלל והאתר בפרט זקוק ללוגו ולשם דומיין, נשמח לשמוע את רעיונותיכם. אנא שלחו את היצירות ל - guyhadard@gmail.com.
הקמת תא עורכי קול ותא עורכי אפטר
מכיוון שצוות ההקמה מבוסס על עורכי תמונה, אנו מחפשים עורך קול ועורך אפטר, שמכירים מקרוב את הצרכים של מקצועם ומעוניינים להצטרף לצוות ההקמה. באם אתם רואים עצמכם מתאימים, נשמח אם תצרו אתנו קשר בכתובת – editorsguild1@gmail.com
גיוס מצטרפים חדשים
אומנם רוב העורכים העובדים בישראל כבר חברים באיגוד, אך עדיין לא כולם. לכן, אם אתם מכירים עורכים שעדיין לא הצטרפו, ידעו אותם על האיגוד שקם, ועל החשיבות של הצטרפותם.
אז זהו, לעת עתה. עדכונים יגיעו בקרוב.
ניפרד מכם עם הפרוטוקול של כנס הייסוד,
כל טוב,
צוות ההקמה.
פרוטוקול כנס ייסוד איגוד העורכים
08/08/08
שעת הפתיחה 10:00
מספר משתתפים כ- 200
דברי פתיחה יריב קב:
ברוכים הבאים לכנס הייסוד של איגוד העורכים בישראל.
תרשו לי להציג בפניכם את ועד ההקמה של האיגוד: נמצאים איתנו, איציק צחייק, טובה אשר, תמר ירון, אדם דינר, מיכל שאלתיאל ערמון (מ.ש), רועי רינת, גיא דגן וירון רודה.
למי שלא מכיר, שמי יריב, ואני חלק מועד ההקמה של האיגוד.
הרקע להתאגדות הזו, מעבר לעובדה שיש בה צורך אמיתי וחשוב והיא באמת באה מכולכם, הרקע הכרונולוגי, קשור למעשה למה שעשיתי לפני שנהייתי עורך.
אני השלמתי תואר במשפטים ובאופן טבעי בחרתי לא לעסוק בזה ובשלב מסוים התחלתי לעבוד כמפיק, המסלול הזה הביא אותי לתפקיד ניהולי באיגודי הבמאים והתסריטאים ובמשך שנה הועסקתי ע"י איגודי הבמאים והתסריטאים כמנכ"ל האיגודים.
זה אומר, ניהול התקציבים, הפרויקטים, אתר האינטרנט, ניהול הרו"ח, היועצים המשפטיים, חברי ההנהלה, אסיפות כלליות, עזרה לחברי האיגוד, גביית דמי החבר, בירוקרטיה מול רשם העמותות ומשרד התרבות, המו"מ מול המפיקים והזכייניות על הסכמי השכר, בקיצור שנה מאוד אינטנסיבית ומאוד מעשירה.
משנכנסתי למקצוע העריכה, חברי העורכים שהכירו את הרקע שלי העלו בפני את רעיון הקמת האיגוד, ולא היה לי ברור עד כמה הצורך באמת קיים.
אבל לאחרונה, הפניות התחילו להגיע בתדירות גבוהה יותר, מיותר ויותר אנשים, ואז החלטנו להוציא מייל ויראלי ולראות כמה עורכים יחזרו אלינו, כדי להבין אם באמת יש דרישה.
כפי שאתם בוודאי מבינים, ההיענות הייתה גבוהה מאוד, נכון לעכשיו, ואנחנו רק כ- 4 שבועות מהמייל הראשון, אנחנו 200 עורכים שמעוניינים להצטרף לאיגוד.
רק לצורך השוואה, איגודי הבמאים והתסריטאים הגיעו ל 200 חברים בערך שניים שלושה עשורים אחרי ההקמה שלהם.
אז דבר ראשון סחתיין ענק לכולנו שאנחנו עושים את הדבר הגדול והחשוב הזה, ותודה לכל מי שהעביר את המייל כי זה הבסיס ליצירת הקהילה שלנו והאיגוד שלנו.
אנחנו כאן למעשה כדי לגבש את הקהילה שמתוכה יצמח האיגוד, והאיגוד הזה יפעל עבורנו בכל החזיתות, אם זה העלאת רמת המקצוענות בתחום ואם זה קביעת נורמות עבודה שיאפשרו לנו להרגיש שאנחנו לא עבדים, ומעמדנו המקצועי מכובד.
זה אומר, מיום עבודה קצר יותר, דרך שעות נוספות ועד קרדיט במקום הראוי ולא אחרי המאפרות ועוזרי ההפקה. בסופו של דבר אנחנו פועלים כדי שהעתיד המקצועי שלנו יהיה טוב יותר, איכות החיים שלנו תעלה והרווחה הכללית שלנו במקצוע האהוב עלינו תהיה לשביעות רצוננו.
היום אנחנו נשמע מאיציק צחייק על קהילת העורכים, ומירון רודה על שאיפות האיגוד ולבסוף אני אחזור לתת סקירה תמציתית על התשתית האיגודית ואני וכל חברי ועד ההקמה נענה על שאלות שבטח יש לכם.
אז בזאת נפתח כנס איגוד העורכים בישראל,
אני מתכבד להציג את הדובר הבא, הקולגה המכובדת שלנו, איציק צחייק.
איציק צחייק, קהילת העורכים:
חברים יקרים,
חדר העריכה הוא מקום מנותק ומבודד ולכן כעורכים ועורכות, לא מתאפשר לנו להיפגש ולהכיר אחד את השני. היום, אנו מתחילים יחד במהלך שהוא הזדמנות היסטורית להתאחד לכוח אחד שהשלם בו עולה על סך חלקיו.
כאינדיבידואליסטים שמשאירים חותם אישי ועוסקים במקצוע מתוחכם, אנו זאבים בודדים שרק לעיתים מתפנים להתבונן סביבנו ולבחון את הענף עליו אנו ישוּבים. זה הרגע לצאת מהקופסא המשוכללת והממוזגת שלנו ולבנות את עצמנו כקהילה חזקה ומאוחדת.
כקהילה, אנו נבנה גג לציבור העורכים ואנשי הפוסט, מקום בו נוכל לאחד את כוחנו ולדון כיצד לשפר את איכות ותנאי העבודה. נחשוב יחד כיצד אנו סוללים דרך שבסופה, המקצוע שלנו- אותו אנו מכבדים ואוהבים, לא יהפוך לנטל או יחייב אותנו להתפשר על הזמן אותו אנו מקדישים למשפחותינו. אסור לנו להיות קטנוניים ולהתעסק רק עם עצמנו תוך כדי התעלמות מסביבת ההפקה סביבנו. עלינו לנסות לטוות קשרים עם אגודי המפיקים, הזכיינים, הקרנות ועובדי הקולנוע והטלוויזיה ולשתף עימם פעולה. בל נשכח, ששאיפותינו הן למצוינות ולהאדרת שם המקצוע. המשימות שעומדות בפנינו יהיו בחלקן ארוכות טווח ויִקָבּעו בצורה דמוקרטית ע"י חברי האיגוד. בין היתר, נספק יעוץ משפטי לחברים, נרכיב שרשרת להעשרת ידע בין עורכים, נקים מערכת השתלמויות וימי עיון שמטפלת בדילוגים הטכניים שצצים סביבנו, אולי גם נוכל להזמין אנשי מקצוע מחו"ל לעדכונים אודות מה שקורה בתחום בעולם.
כולנו מכירים את בוּרות הצופים מצד אחד ואת חוסר ההבנה או הידע של גורמים בהפקות מצד שני, בנוגע לעריכה. עלינו להסביר, לחנך ולהעצים את הידע בנוגע למקצוע שלנו, כדי שתרומתנו תוכר ותוערך יותר ממה שהיא כעת. במקביל, עלינו כגוף ליצור גושפנקא של איכות ומקצועיות, למשל לשאוף כי המועמדים לפרסי האקדמיה בקולנוע וטלוויזיה לעריכה ופס קול יקבעו על ידנו - הגוף שהחברים בו במפורש מומחים לנושא.
נקים אתר אינטרנט שירכז את פעילות האיגוד. זה יהיה מקום בו אפשר יהיה להתעדכן על אירועים והפקות עתידיות ועל זמינות אנשי האיגוד לעבודה. נקים יחד מאגר מידע שיעודכן ע"י החברים של קרדיטים אישיים שיאפשר למפיקים ובמאים לבחון במבט מהיר את ניסיוננו. האתר יהיה במה לביטאון בו ישַתפו עורכים ואנשי פוסט מניסיונם, בו יועלו דעות בענייני אסתטיקה וטיפים וקיצורי דרך לעבודה יעילה יותר.
זה הזמן לייצר את התבניות לתוֹכַן ניצוק תוֹכֵן. התוכן הזה, שכולנו צריכים להיות שותפים לו, ירכז את שאיפותינו לעתיד מקצועי טוב והוגן יותר. יחד, נאחד כוחות ומשאבים ונקים איגוד שיפרה, יקדם וייצג אותנו, איגוד שנהיה גאים להשתייך אליו.
ירון רודה על מטרות האיגוד:
בעידן בו עיקר התוצר הטלוויזיוני מתבצע בחדר העריכה, קיים דיסוננס בלתי נתפס בין חשיבותו של העורך, לבין מעמדו ותנאיו. נורמות פסולות התקבעו במשך השנים, והגיע הזמן לשים להן קץ.
אנו כאן כדי לעסוק בגשמי, ולא ברוחני, כדי להיות קטנוניים, אבל הוגנים.
ואלו דרישותינו:
- משמרת עריכה תהיה בת 8 שעות עבודה, הכוללות הפסקות קצרות.
הפסקת צהריים, לא תחשב במניין שעות העבודה. כלומר, במידה ואתם לוקחים שעת הפסקה, יום העבודה שלכם יהיה בן 9 שעות.
כך נהוג בעולם המערבי, וכך קבע המחוקק הישראלי בחוק שעות העבודה והמנוחה. ולכן משמרת עריכה בת 10 שעות, היא ניצול! אנו נפעל לשינוי המצב.
- נחזיר את הנוהל על פיו שעות נוספות, מתומחרות באופן גבוה יותר משעת עבודה רגילה. זאת אומרת, כל שעה, מעל 8 שעות עריכה תחשב כשעה נוספת, ותחייב את המפיק לשלם עבור כך.
תמחור השעות הנוספות באחוזים ייעשה בעתיד הקרוב, ויתבסס על הנהוג במקצוענו ועל החוק הישראלי.
כן נקבע תעריף באחוזים לגבי עבודה בימי מנוחה וחג, ולגבי משמרות לילה.
- נעגן ונסדר את המועד האחרון בו ניתן לבטל משמרת עריכה, ואת הפיצוי המגיע לנו על כך.
- נפסיק את נורמת מוסר התשלומים הקלוקלת. אין כל סיבה הוגנת והגיונית, שדווקא אנו העצמאיים נלווה באופן קבוע, וללא ריבית, כסף לגופי ההפקה. שיטת השוטף+ היא ניצול! אנו נפעל לשינוי המצב.
- בתור עורך שעובד באולפני מימד למשל, הגעתי למצב אבסורדי בו עצם נכונותי להגיע ליום עבודה עולה לי קרוב ל 100 שקלים מכיסי: 25 שקלים על דלק, 15 שקלים על חניה, 50 שקלים לארוחה. עוד איזה קולה קרה או קפה, והנה הלכו להם 100 שקל.
אנו חושבים שמן הראוי שהמפיק ישא בהוצאות נסיעות ואש"ל. אנו באים לעבוד עבורו, משקיעים את מיטב כישרוננו ביום עבודה ארוך וקשה, ויהיה זה רק הוגן שגורמי ההפקה ידאגו לנו לארוחה ונסיעות, או שישאו בהוצאות לכך, אותן נוסיף לחשבונית בעבור כל יום עבודה. להזכירכם - הכסף אותו אנו מרווחים הוא על העבודה שלנו בלבד, ולא על שום דבר אחר.
רק לשם דוגמא, אחינו למקצוע העובדים על סט צילום, זכאים להסעה, לארוחת בוקר, לארוחת צהריים חמה, ולאספקה שוטפת לאורך כל היום של שתייה קרה וחמה ופירות.
אנחנו משוכנעים שגם אנחנו זכאים לכך!
- נעלה על סדר היום את נושא נאותות חדרי העריכה. נתעקש על חדרים נקיים, בעלי גודל סביר, עם מערכת אוורור תקינה וכסאות נוחים. לא כל אולפני העריכה מקפידים על כך בכל החדרים. הגיע הזמן שיקפידו.
על גופי ההפקה להבין שכל עבודתנו מתבצעת בחדר אחד, בו אנו נמצאים כל היום, ולכן עליהן לדאוג שהוא יהיה מתאים לכך.
- בסוף הסרט יש שם איזה רשימה של כמה אנשים, ואיפשהו בין הדיגיטטור למלבישה, יש כמה שנמצאים תחת הכותרת עורכים. כנראה שהם גם עשו משהו בסרט...
אז אנחנו לא תאווי פרסום, אבל מיקומנו ברשימת הקרדיטים מצביע על הזלזול וחוסר ההערכה לו אנו זוכים מצד ההפקה. מיקום העורך בקרדיטים לצדו של הצלם והתסריטאי, אינו צעד קטנוני, כי אם שלב הכרחי במאבקנו להחזיר את הכבוד הראוי למקצוע החשוב שלנו.
לסיכום, מקצוע העריכה הוא מקצוע מורכב. הוא דורש כישרון, יצירתיות, אינטליגנציה, הקשבה, סבלנות, הבנה טלוויזיונית וקולנועית וידע טכני נרחב. בתקופתנו אנו עובדים כמעט תמיד ללא במאי, אחראים על תוכן, על מבנה, על סגנון, על מקצב, על מוסיקה, על אפקטים ועל תיקוני צבע.
דרישותינו אינן מופרזות והן אינן גחמות. הן דרישות בסיסיות, לגיטימיות ומתבקשות, כדי שנוכל להמשיך ולעבוד במקצוע האוהב עלינו.
יריב קב, סקירה תמציתית אודות האיגוד:
אוקיי,
דברים חשובים שמענו פה מאיציק וירון, והגענו לשלב היבש יותר אך גם חשוב מאוד, של מהו בעצם איגוד, מהם גופיו ואיך הוא פועל.
אז בוא נתחיל מההתחלה.
האיגוד הוא עמותה רשומה, ז"א ישות בעלת מעמד משפטי וללא מטרות רווח.
לאיגוד יש כמה גופים שמנהלים אותו, הם הועד המנהל, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית שהיא בעצם מתרחשת כ-פעם בשנה ובה כלל החברים יכולים להגיע להחלטות, כמו מי יהיו חברי הועד ובאיזו דרך יש להתנהל.
בנוסף, לאיגוד יש שני ספקים עיקריים בשלב הראשון שהם רו"ח ועו"ד.
הכלי הכי חשוב של האיגוד הוא אתר אינטרנט שמרכז את כל הידיעות, הדוחות והפורומים שמאגדים ומשרתים את הקהילה שלנו.
ניתן למצוא באתר למשל, פרוטוקולים של ישיבות הנהלה, רשימות שחורות של מפיקים שלא משלמים, הזמנות עבודה גנריות ועדכונים בנוגע להתקדמות שלנו בזירות המאבק השונות.
על מנת לנהל את כל רשימות החברים, אתר האינטרנט, המו"מים, הפרויקטים, וכל הבירוקרטיה שמסביב, האיגוד חייב במשרד ומזכירה, במינימום של חצי משרה.
ועל מנת לקיים משרד עם מזכירה וגישה לאינטרנט וייעוץ משפטי ורו"ח אנחנו כחברים משלמים דמי חבר חודשיים או שנתיים שייתמכו את כל המערך הזה שעושה עבורנו.
בשלב מתקדם ניתן לפנות למשרד התרבות שתומך באיגודים המקצועיים בתחום, מאק"ט ועד הפורום הדוקומנטארי. הכסף שהוא נותן הולך לפרויקטים ומקל על האיגוד את התפעול השוטף ומאפשר לו להרים דברים מורכבים יותר.
חשוב כאן להבהיר, שאף חבר הנהלה או חבר איגוד לא נוגע בכסף, אף חבר הנהלה לא מקבל שכר. יש ביקורת ושקיפות על כל אגורה שעוברת בחשבון הבנק של האיגוד. והכול יוצא לקיום האיגוד וקידום המטרות שלו.
חשוב מאוד להבין, כדי שהאיגוד יוכל לפעול למען זכויותינו, עלינו לאגד כמה שיותר חברים, לבוא ולהגיד, אנחנו מייצגים חלק גדול או רוב מקהילת העורכים בישראל, זה הכוח שלנו בעצם.
זוהי סוף הסקירה שלי,
אז תודה על ההקשבה,
ועכשיו, לשאלותיכם.
שאלות מהקהל:
1. מה עם תמלוגיםלעורכים?
1. יריב:
התעשייה היום בארץ, כמו בארה"ב, אינה מחשיבה עורכים כזכאים לתמלוגים, אפילו הבמאים בישראל, רק לאחרונה הצליחו לבצר את מעמדם בנושא זכאות לתמלוגים, תוך מאבקים משפטיים ארוכים. האם אפשרי שעורכים יהיו זכאים לתמלוגים? ייתכן, זהו תיק רציני ומקיף, יש לברר אם לעורכים זכויות לפי חוק או תקדימים ואם כן, נכון יהיה לתבוע אותן.
הערה מהקהל- לעורך לפעמים מגיע קרדיט תסריטאי על עבודתו בחדר העריכה, ולכן גם יגיעו תמלוגים.
יריב: מאחר ולתסריטאי בהחלט מגיעים תמלוגים, עורך שזוכה לקרדיט על כתיבת תסריט יוכל גם כן לתבוע זכאות לתמלוגים.
2. איך נכפה את חוקי האיגוד על כל העורכים והמפיקים בארץ?
2. יריב:
אי אפשר לכפות את חוקי האיגוד על כל העורכים והמפיקים בארץ. מצד שני אין בארץ מקום לאיגוד ול"לא איגוד" כמו בארה"ב. הרעיון הוא יצירת נורמות עבודה והסדרת שוק וחוקיו, כך שכל העורכים וגם המפיקים יכירו את הנורמות ואת חוקי השוק התקינים ויפעלו לפיהם.
3. מה יקרה אם סטודנטים ישברו את השוק?
3. תמר ירון:
מפיק שיעסיק סטודנט במקום עורך ותיק יקבל מוצר בהתאם ולכן אין צורך להלחץ.
4. מהי דרך הפעולה?
4. יריב:
בשלב ראשון, צירוף כמה שיותר עורכים לאיגוד. בשלב שני, פגישות מול הזכייניות ואיגוד המפיקים, מתוך ההבנה שתנאי הזיכיון מחייבים הגעה להסכם מול האיגודים המקצועיים, ואיגוד המפיקים שואף להסדרת השוק כמו במקרה של אק"ט.
5. האם הזכיין יכול לחייב את חברות ההפקה לפעול לפי תנאי הסכם מול איגוד העורכים?
5. יריב:
הזכיין יחויב לפעול לפי תנאי ההסכם בהפקות שלו, אך אינו יכול לחייב כל מפיק שעובד איתו, אין מאה אחוז, יש שאיפה למאה אחוז.
בחברות ההפקה שאינן מחויבות בהסכמים השונים נטפל בשלב מתקדם יותר.
6. האם התהליך של הסדרת השוק יכול לפגוע בנו העורכים, במיוחד אלו שמרוויחים טוב?
6. יריב:
נושא השכר הוא נושא שאינו עולה לדיון, כל אחד מאיתנו קובע את מדרגת השכר שלו בהתאם למומחיותו ונסיונו.
7. מה עם הצטרפות להסתדרות?
7. יריב:
זה בעייתי, ההסתדרות מטפלת בד"כ בשכירים ולא ברור מה כוחה ומגבלותיה בתחום כמו שלנו שמורכב בעיקרו מפרילאנסרים, נסיון קודם שנעשה עם איגודי הבמאים והתסריטאים לפני כמה שנים לא ממש הניב פירות וגם אק"ט השיגו את מטרותיהם מבלי להצטרף להסתדרות.
8. האם יהיו חוזים באתר?
8. יריב:
באתר האיגוד יהיו בהחלט חוזים להורדה שיוכלו לשמש כל אחד מאיתנו מול גופי ההפקה.
9. מהי הדרך לכפות על חברי איגוד לעמוד בחוקיו? האם אפשר לקנוס חברי איגוד סוררים?
9. יריב:
להעמיד את חברי האיגוד במצב של בחירה בין קונפליקט עם ההפקה לבין קונפליקט עם האיגוד, זוהי דרך אחת אך לאו דווקא הנכונה ביותר.
הדרך של אק"ט לצורך העניין היתה לפנות בשם האיגוד לזכייניות ולמפיקים ולהסדיר את השוק, ליצור נורמות עבודה צודקות, לא לכפות את עצמנו על החברים ולא להעמיד את החברים מול המפיקים במצב של בין פטיש לסדן. אלא לאט לאט לשנות את נורמות העבודה ולהסדיר את השוק. מבלי לפגוע או לסכן את חברי האיגוד.
10. למה לא כל עורך פשוט יתחיל לעבוד 8 שעות?
10. יריב:
כי אז אנחנו מגיעים למצב של עורך מול מפיק, זה מצב שיחסי הכוחות בו הם לרעתנו, כל מטרת האיגוד היא להתגבר על הקושי הזה, לשנות נורמות עבודה מלמעלה ולתוך התעשייה, כאיגוד, כך שעורכים לא יהיו לבד מול גופי ההפקה.
יריב קב חתימת הכנס:
אז כעת שתמו השאלות, אני מתכבד לנעול את הכנס, טפסי ההצטרפות נמצאים כאן על הבמה ובשולחן הכניסה ואתם מוזמנים למלאם, תודה
