הגדרה:
אובר-בוקינג הוא נוהג פסול (פסול כל כך מבחינה מוסרית עד שנעשה פסול גם מבחינה חוקית, כפי שתראו בהמשך המאמר) של מזמין עבודה שקובע עם כמה עובדים במקביל, ובסמוך לתחילת העבודה, ולעתים אף ביום תחילת העבודה או מעט אחר תחילתה מודיע לחלקם שהם אינם דרושים.
כאיגוד אנו פוגשים את ההתנהלות הבזויה הזו מדי פעם בהפקות מרובות עורכים (ריאליטי, דרמות יומיות וכדומה), אבל גם במקומות אחרים וזה קורה לשכירים, עצמאים וחברות ואף במקומות אחרים בעולם התקשורת (״עורך רפאים״, העין השביעית).
מדוע מזמיני עבודה עושים את זה?
נוכל לתרץ את ההתנהלות הזאת בהרבה סיבות - פחד ממחסור בעובדים מיומנים שמוביל ל״אגירת״ עובדים שלא יחסר, זלזול באחר, בזמנו ובמקצועו, ניהול זמן ומשימות חובבני שמוביל לכך שמזמין העבודה שכח שהוא קבע עם מישהו אחר, הפקה לא מאורגנת ולא סגורה על עצמה ועוד.
השורה התחתונה היא שסיבת העל, תחתיה חוסות כל הסיבות האחרות, היא חוסר מקצועיות, שמובילה להתנהלות בחוסר תום לב. זה גם הפוך. חוסר תום לב מוביל לחוסר מקצועיות.
מה הבעיה באובר-בוקינג?
- עבור נותן השירותים, בין אם עובד ובין אם עצמאי או חברה – אשר מודיעים לו יומיים לפני העבודה או שבועיים אחרי תחילת העבודה, שאין בו צורך, מדובר באובדן ההכנסה המתוכננת מהפרויקט.
- מצטרפת לכך פגיעה רגשית, שכן הדבר מעלה בעובד ספקות ופעמים רבות סיבת הפיטורים האמיתית אינה ניתנת, והעובד נשאר לנחש את הסיבה וגם מאשים את עצמו שהוא לא טוב מספיק או שנפל בו פגם כלשהו.
- מהצד השני מזמין עבודה שעושה אובר-בוקינג פוגם במערכת היחסים המקצועית שלו עם מי שפיטר, שכן זה יהסס אם להתחייב אליו שנית אם בכלל, ואם כן זה יהיה במחיר שמגלם את הסיכון (מחיר גבוה).
- מזמין העבודה גם פוגם במערכת היחסים שלו עם מי שהוא בוחר לבסוף לעבוד אתו כיוון שזה יודע על הפיטורים של חברו (ארצנו בכל זאת קטנה), מבין שהמדובר במזמין עבודה שאינו מקצועי שמתקשה לעמוד בהתחייבויות, ולכן בונה תוכנית ב׳ למקרה שיקרה לו אותו הדבר.
- מזמין העבודה ממתג את עצמו בתעשייה כלא מקצועי ונוהג בחוסר תום לב. כזה שאי אפשר "לבנות" עליו.
- עבור התעשייה בה אנו עובדים – כל מזמין עבודה שעושה אובר-בוקינג תורם לחוסר היציבות של ההעסקה בתעשייה ולכן לעליית מחירים. זהו שוק חופשי ולשכר העובדים קשר ישיר לרמת הסיכון. סיכון גבוה – מחיר גבוה.
איך נמנעים מאובר-בוקינג?
כלל ראשון וחשוב הוא בשום פנים ואופן לא לעשות בעצמנו אובר-בוקינג למזמיני העבודה.
קיבלנו פידבק מכמה מזמיני עבודה שקבעו עם עובדים ואז ננטשו דקה לפני ההפקה או באמצעה לטובת הפקה אחרת.. אל תעשה לחברך מה ששנוא עלייך. כל מה שכתבנו למעלה בגנות האובר-בוקינג תקף גם בכיוון ההפוך. אנו רואים התנהלות כזו מצד עובדים כחוסר מקצועיות וכשל אתי ומוסרי, ואם אלה לא אתם שעושים את זה, אלא הסוכן שלכם, תדעו שהוא מוציא לכם שם רע והוא איננו איש מקצוע.
אחרי הנזיפה, הנה כלים שימושיים להימנע מאובר-בוקינג:
- לראות אותו מגיע - לפני שאתם חותמים חוזה על עבודה חדשה, אפילו לפני שאתם סוגרים את הפרטים התקשרו אלינו ושאלו אם התקבלו תלונות מחברי איגוד על אובר-בוקינג עם מזמין העבודה הפוטנציאלי שלכם (054-3097200 אפשר לשלוח אסמס או טלגרם אך בשום פנים ואוםן לא ווטסאפ).
- מזמין העבודה מתמהמה לסגור אתכם? שלחתם לו סיכום שיחה בדוא״ל והוא לא עונה? אתם מסמסים לו והוא עושה לכם גוסטינג או עונה פעם כן ופעמיים לא? אז הוא לא בעניין שלכם, חפשו עבודה אחרת. עכשיו, יכול להיות שתגידו לעצמכם שהוא עסוק, שזו תקופה של קורונה/חגים/בחירות/נחיתת חייזרים ואנחנו נענה – כשמישהו רוצה לעבוד אתכם הוא סוגר את זה מראש ובכתב. כשהוא שם אתכם בסטנד-ביי, הוא לא בעניין שלכם.
- הכנסת סעיף הודעה מראש על סיום העסקה לחוזה/הזמנת עבודה/דוא״ל סיכום שיחה – סעיף שמעניק לכם פיצוי מוסכם או מחייב את מזמין העבודה לתת לכם הודעה מראש של מספר מוסכם של ימים / שבועות (תלוי באורך תקופת ההתחייבות שלכם) לפני שהוא מחליט להפסיק את ההתקשרות אתכם. כמה? זה תלוי בסוג העבודה שלכם, אורך הפרויקט, מצב השוק והאפשרות שלכם להשיג עבודה אחרת אם תתבקשו לעזוב את העבודה. דברו אתנו ונכניס את הסעיף הזה לחוזים והזמנות העבודה שלכם.
- קביעת שכרכם לפי מידת המחויבות של מזמין העבודה אליכם – נעשה סימולציה: נאמר שפונים אליכם לעבודה בפרויקט שמתחיל עוד חודשיים ואמור לארוך ארבעה חודשים. תגידו למזמין העבודה שאם הוא חותם אתכם בשבועיים הקרובים על חוזה ומתחייב לכל ארבעת החודשים המחיר שלכם הוא X שקלים. אם הוא חותם אתכם מאוחר יותר המחיר X+Y. אם הוא לא מתחייב לכל הפרויקט המחיר X+Y+Z. אם הוא לא חותם ולא מתחייב ועונה לכם ב״אל תדאג אתה מכיר אותי, קבענו״ - תמצאו עבודה אחרת (ראו סעיף 2).
כדאי שתדעו מהי ההתייחסות המשפטית במקרים כאלה, כדי שתדעו שיש לכם כוח, למרות שנראה שמזמין העבודה הוא השליט בזירה:
אם נחתם אתכם חוזה העסקה (וחתימה נחשבת גם אם סוכמה בוואטסאפ, במייל), והודיעו לכם על הפסקת ההתקשרות אתכם ברגע האחרון, יש לכם עילת תביעה של חוסר תום לב לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
אך עילת התביעה תלויה בנזקים שנגרמו לכם, אם נגרמו לכם. כלומר, אם התמזל מזלכם, ובאותו היום שבו הייתם אמורים להתחיל לעבוד, ומזמין העבודה הודיע לכם שאתם לא, מצאתם הפקה אחרת לערוך בה, והיא לתקופה זהה פחות או יותר, ובתעריף זהה פחות או יותר, הרי שלא נגרם לכם כל נזק, ובית המשפט לא יפסוק לכם פיצוי רק כדי "להעניש" את מזמין העבודה.
אבל ברוב המקרים התיאור שתיארנו הוא סוף הוליוודי בלבד.
לכן עליכם לכמת את הנזקים שנגרמו לכם כדי להבין מהי עילת התביעה, או ליתר דיוק על כמה עומדת עילת התביעה שלכם.
אבל, ואבל גדול (!): חשוב שתזכרו שעליכם לעשות את המקסימום האפשרי כדי להקטין את הנזק שנגרם. כלומר בית המשפט בוחן את תום הלב של שני הצדדים לכל אורך הדרך, וגם הנפגע, למרות שהוא נפגע, צריך לעשות את המקסימום האפשרי כדי לא להיות קורבן.
אנו ממליצים להשתמש בהזמנות העבודה והחוזים שאתם זכאים להם כחברי איגוד ואם אתם צריכים שכתוב של חוזה קיים או שמזמין העבודה נותן לכם, אתם יכולים לפנות אלינו והמחלקה המשפטית שלנו תעשה זאת עבורכם.
חוויתם אובר-בוקינג? מכירים חברות שעושות אובר בוקינג דרך קבע? דווחו לנו בטופס למטה כדי שנוכל להזהיר אחרים – דיסקרטיות מובטחת
- כדאי גם לראות את הקלטת ההרצאה שערכנו בנושא גזלייטינג
