* המידע אינו תחליף לייעוץ משפטי 

פעמים רבות אנחנו ממהרים לסגור פרויקטים עם המזמינים מבלי לחשוב על שיבושים אפשריים, אם זה בגלל שאנחנו אופטימיים מטבענו, אם זה בגלל שאנחנו בתחילת הדרך, או שהפרויקט מעניין אותנו במיוחד, או שמובטח לנו שכר גבוה ועוד סיבות כאלה ואחרות שגורמות לנו ללחוש לעצמנו: "יהיה בסדר". 

ובכל זאת כדאי לנו להיות מודעים לאפשרויות העסקיות והמשפטיות שעומדות בפנינו כדי להבטיח לעצמנו כמה שיותר שהחוזה שכרתנו יקוים, ושנקבל את מלוא התשלום עבור פועלנו. 

לא תמיד תבחרו להשתמש בכל הכלים שנביא לכם כאן, ולעתים יש לכך סיבות מובנות לחלוטין, אבל מטרתנו במאמר זה הוא להעצים אתכם על ידי הצגת שלל האפשרויות הלגיטימיות העומדות לרשותכם. המלצתינו היא להתחיל להעז ולנקוט בכמה שיותר כלים, וכך לעזור לכולנו להנחיל סדר ומוסר בתעשייה ובעיקר להבטיח את עצמכם ואת התשלום המגיע לכם.

והנה לפניכם רשימת טיפים וגם כלים ליישומם:

     1. החוזה -

ההמלצה הידועה לכם כבר היא שתמיד מומלץ לחתום על חוזה, שמכיל את תנאי ההעסקה המהותיים של אותו פרויקט.

*פרטים מהותיים שרלוונטיים למקרה שלכם הם:

  • פרטים מלאים של הצדדים.
  • התפקיד שתבצעו.
  • שכר עבור עבודתכם.
  • תנאי תשלום ומועדי תשלום.
  • פרטים נוספים בהתאם למקרה הספציפי מפורטים במאמר זה.

חוזה במקרה האופטימלי הוא חוזה שנחתם על ידי שני הצדדים, אחרי שהצדדים הגיעו לנוסח מוסכם ומקובל.

אבל חוזה יכול להיות גם הצעת המחיר ששלחתם, והמזמין חתם עליה, וחוזה יכול להיות גם סיכום השיחה שלכם במייל שמכיל את כל הפרטים המהותיים הנ"ל.

זכרו שאמנם חוזה יכול להיות גם חוזה בעל-פה אך במקרה כזה המחלוקות יכולות להיות רבות, גדולות ומהותיות, ולכן תמיד מומלץ לכתוב את כל הסיכומים ולערוך אותם לחוזה, או לכל הפחות במייל.

נקודה חשובה לשימת לבכם היא, שבמקרה שהעברתם סיכום התקשרות במייל (טמפלט שהכנו עבורכם נמצא כאן), דאגו שיחזירו לכם מייל שמאשר את הדברים. אל תתביישו להתנות את תחילת העבודה באישור זה, וכך גם לגבי הצעת המחיר או ההסכם – העבודה תחל רק עם קבלתכם את המסמכים חתומים על ידי המזמין.

ניתן לנסח את זה בהסכם או בהצעת מחיר או במייל בצורה מאוד פשוטה ולגיטימית: "חתימת המזמין על הסכם זה מהווה תנאי לתחילת העבודה".  

סיבה נוספת לחתום על חוזה היא הרחבת האפשרויות המשפטיות, והגדלת הסיכויים בזכייה. למשל, אם בידכם חוזה, שהסכום המגיע לכם לפי החוזה הוא "סכום קצוב" (סכום שצוין בחוזה במדויק או לחילופין סכום שניתן לחשב אותו בקלות באמצעות חישוב מתמטי פשוט) והחוב לתשלום הוא עד 75,000 ₪, תוכלו לתבוע בתביעה לסכום קצוב באמצעות ההוצאה לפועל, מה שמזרז הליכים, מוזיל לכם עלויות, ומהווה איום ממשי ומיידי יותר לצד שכנגדו מגישים את התביעה.

     2. זהות מזמין העבודה – 

מזמין העבודה צריך להיות גוף כלשהו, שניתן יהיה לפנות אליו במקרה של סכסוך. המושג המשפטי לכך הוא "יישות משפטית". כלומר מי שחותם מטעם המזמין צריך להיות אדם, חברה או גוף משפטי אחר בר-קיימא.

יישות משפטית יכולה להיות אדם פרטי, חברה בע"מ, עמותה, שותפות, גוף שקם מכוח חוק ועוד.

 עליכם לוודא שהמזמין הוא יישות משפטית, ומומלץ גם לעשות עליה קצת חיפוש באינטרנט. למשל לבדוק אם מדובר בחברה פעילה, או ביישות משפטית שאין לה תביעות וכדומה.

 בנוסף, תכללו בהסכם את כל פרטי ההתקשרות: מספר החברה, כתובת, כתובת דוא"ל, טלפון ופקס' (אם עוד יש).

     3. לחתום רק מול המוסמך – 

מבחינה משפטית, מי שאינו מוסמך להתחייב בשם חברה או עמותה, לא יכול לחייב אותה. לכן עליכם לוודא שמי שחותם על ההסכם או מאשר אותו במייל הוא מוסמך מטעם החברה או העמותה או גוף אחר.

 איך בודקים את זה?

מומלץ לבקש את מסמכי החברה, העמותה או השותפות וכו', שמסמיכים את החתום מולכם. ברור שלא תמיד נוח לבקש מסמכים כאלה אבל ההמלצה שלנו היא להתחיל להרגיש נוח עם מיצוי זכויותיכם ודאגתכם לכך מראש. זה רק מעיד על מקצוענות שלכם.

טיפים לקבל הרגשה נוחה:

  • תנו למישהו אחר מטעמכם לעשות את זה, אם יש לכם כזה.
  • צרו קשר עם המזכיר או מנהל החשבונות, להם בדרך כלל יש את הפרטים הללו, ובעבורם מדובר בדרך כלל בעניין טכני.
  • אם לא ניתן לעשות זאת מסיבות כלשהן, מומלץ לשאול את החותם האם הוא מוסמך, ולגבות את השאלה והתשובה במייל, ולשמור אותו.
  • ניתן גם לעשות בדיקה עצמאית ברשם החברות או ברשם העמותות. העניין כרוך בהזמנת תיק המסמכים של החברה, ובתשלום סמלי.
  • ניתן גם להוסיף סעיף בהסכם או בהצעת המחיר שלכם שנוסחו יהיה:

"המזמין הוא חברה בע"מ / עמותה רשומה, שמספרה ____________, והמוסמכים לחתום על התחייבות זו מטעמה הם ______________ בעל ת.ז. __________ ו- ____________ בעל ת.ז. __________".

במקרה שבו אתם מגלים שמי שחותם בפניכם אינו מוסמך, מומלץ לבקש לראות את אישורו של המוסמך להתקשרות אתכם.

     4. ערבונות לתשלום שכרכם – 

(א) חשוב מאוד לציין בהסכם תשלום מוגדר מראש או לפחות מנגנון ברור לקביעתו. כלומר, אם מספר המשמרות שתעשו אינו ידוע לכם מראש, תקבעו כמובן את שכרכם למשמרת, את מנגנון הדיווח על המשמרות, את מינימום המשמרות שידוע לכם שיידרשו לפרויקט ואת הסכמת המזמין מראש לתוספת משמרות.

מומלץ גם לסכם שמספר המשמרות שייקבע לבסוף יהיה על פי דיווח שלכם, ולא על פי הסכמה של המזמין או שביעות רצונו.

אם אתם יוצרי הדמיה למשל וקבעתם סכום גלובלי מראש מומלץ להבהיר מה הוא כולל. כמו למשל כמה סבבי תיקונים, האם ניתן לכלול גם שינויים מהותיים? מהם שינויים מהותיים? אילו קבצים המזמין מקבל?

(ב) חשוב מאוד לקבוע את כל מועדי התשלום: לדוגמה, מידי 10 לחודש עבור המשמרות שבוצעו בחודש הקודם לו. חשוב גם לקבוע מראש את אופן התשלום: כרטיס אשראי, העברה בנקאית, מזומן וכדומה.

(ג) ניתן ומומלץ לקבוע סנקציות על איחור בתשלום. סנקציה מקובלת היא: הרבית הגבוהה המקובלת בבנק על חריגה עבור כל יום חריגה. ניתן כמובן לקבוע גם סנקציות אחרות.

(ד) במקרה שהמזמין הוא חברה בע"מ או עמותה מומלץ מאוד לכלול סעיף של ערבות אישית של הבעלים או המנכ"ל. ערבות אישית יש בה אלמנט לחץ גבוה, שלא קיים בחברה בע"מ משום שאז הבעלים של החברה ערב לכם באופן אישי, ואם החברה נקלעת לקשיים כלכליים, הבעלים יודע שאתם יכולים לנקוט נגדו הליכים אישיים, שכוללים עיקולים, צווי מניעה שונים ואפילו מאסר. ברור לנו שהמלצה זו קשה ליישום, אך דעו שהיא מקובלת בעולם העסקי, ומומלץ ביותר להתחיל להנחיל אותה גם בתעשייה זו. לכל הפחות דעו שכלי זה קיים במקרה של עבודה שהיא בעלת היקף גדול במיוחד, ושכרכם העתידי הוא גבוה במיוחד, או במקרה שמתעורר בכם חשש כלשהו מראש, ואתם רוצים להבטיח את עצמכם.

(ה) אנו מזמינים אתכם להתייעץ אתנו מראש, טרם כל חתימה על חוזה או הזמנת עבודה. התייעצות מראש היא כמו רפואה מונעת, השתמשו בה. אנו נוכל גם לנסח עבורכם סעיפים שונים המתאימים לאופן עבודתכם.

     5. עד כאן דנו בעניין ההגנה על התשלום אך יש לכם צורך בהגנות נוספות. למשל: 

א. עליכם לוודא שבהסכם ישנה חלוקה ברורה לגבי האחריות שנוטלים במקרה של טענה, תביעה או דרישה של צד שלישי כלשהו לפגיעה בזכויות יוצרים, או בזכויות אחרות.

ב. מומלץ לכלול הוראת קרדיט ברורה: מהו הקרדיט שאתם רוצים, ואיפה אתם רוצים שיופיע, באיזה גודל ובאיזה הדגש.

ג. שימושים מותרים של המזמין – כדאי לפרט שימושים מותרים, מועדי שימוש ותחומי שימוש.

ד. שימושים מותרים שלכם – לפרט אם רוצים שימוש לתיק עבודות ובאילו מדיות, ואם רוצים גם שימושים אחרים, מומלץ לפרט.

     6. כמובן שיש גם צורך לבדוק איך כל אחד מהצדדים רשאי לצאת מההסכם.

     7. מומלץ לוודא שיש הבנה לגבי מועדים למסירת העבודה שלכם.

     8. אם הלו"ז של עבודתכם אינו סדיר, דאגו לכך שיהיה לכם חופש פעולה גדול ככל שניתן להתחייב לעבודות אחרות.

אתם מוזמנים להשתמש בחוזים מוכנים שנמצאים כאן או לפנות אלינו כדי לשכתב חוזה קיים. שירותים אלה ניתנים לכם חינם כחברי איגוד.

 

------------------

שנת 2010 גליה פתחה משרד עורכי-דין, אשר עוסק בתחום האזרחי-מסחרי. בנוסף עו"ד גליה רכשה ידע וניסיון נרחבים בקניין רוחני, וזכויות יוצרים, וזאת מתוך היכרות מעמיקה עם תעשיית הקולנוע, תעשיית הטלוויזיה, תעשיית המוזיקה, ענפי הצילום והאמנות הפלסטית ועוד.  

גליה עסקה רבות בייצוג בנקים, קבלנים, מעסיקים וסוחרים, ולאחר מכן שימשה כיועצת משפטית באחת הסוכנויות הגדולות בארץ לתסריטאים ובמאים, ושם למדה גם את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה מבפנים.

כיום גליה עוסקת בליטיגציה מסחרית, עריכת הסכמים בתחומים שונים, ובפרט מייעצת ומלווה משפטית יוצרים, אמנים פלסטיים, מוזיקאים, תסריטאים, צלמים, ליווי יוצרים-מפיקים בהפקות סרטים וסדרות, וייצוג אמנים בתחנות שונות של הקריירה שלהם.

ניתן לקרוא עוד באתר.

גליה היא חלק חשוב ומוערך מצוות היועצים המשפטיים של האיגוד.

אנא מלא פרטים ליצירת קשר: