מסמך זה נכתב בעבור חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ועניינו ייצוג נשים ופערים מגדריים בתחום הקולנוע והטלוויזיה.

תת-ייצוג של נשים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה הוא תופעה ידועה במדינות שונות, שכן במדינות אלה נהוג לאסוף נתונים על ייצוג נשים בתחום הקולנוע. בישראל אין איסוף נתונים על ידי גורם מדינתי. לפי נתונים שפורסמו במרכז אדוה (שנכללו בדוח ועדה לבחינת עבודת קרנות הקולנוע שהקים משרד התרבות והספורט), בשנים 2018-2013 ייצוג נשים בתפקידי מפתח בהפקות סרטים באורך מלא היה נמוך במידה ניכרת מזה של גברים, והן היו כחמישית או פחות מכלל בעלי התפקידים האלה בסוגי ההפקות השונים.

במסמך נבחנה המדיניות הממשלתית לגבי ייצוג הנשים בתחום הטלוויזיה והקולנוע בישראל; המסמך בנוי משלושה פרקים: בפרק הראשון נסקר תחום הקולנוע; בפרק השני נסקר תחום הטלוויזיה ובפרק השלישי מובא מבט משווה על תחומים אלו במשולב.

להלן עיקרי הממצאים:

בתחום הקולנוע, הגוף הממשלתי האחראי הוא משרד התרבות והספורט (להלן: משרד התרבות), והכלי שבאמצעותו נעשה הניסיון להביא לייצוג הולם של נשים בתעשייה הוא שילוב נשים בקרב מקבלי החלטות על הקצאת כספי התמיכה להפקות. בחוק הקולנוע, התשנ"ט–1999, ובנוהלי הענקת התמיכות אין הוראה מפורשת המחייבת מתן ייצוג הולם לנשים בוועדת התמיכות ובמועצת הקולנוע, אך נראה כי חובת ייצוג הולם, בנסיבות העניין, חלה על גופים ציבוריים ועל ועדות מכרזים ומינויים של גופים ציבוריים מכוח סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האישה, תשי"א–1951. בחוק לא נקבע מהו שיעור הנשים הנדרש כדי לעמוד בחובת הייצוג ההולם. כיום מכהנים בוועדת התמיכות חמישה חברות וחברים, ארבע מהם נשים. כמו כן, נכון לינואר 2023 יש במועצת הקולנוע 15 חברות וחברים, שבע מהם נשים (לרבות יושבת-ראש המועצה).

התמיכה של משרד התרבות בתחום הקולנוע נעשית דרך קרנות הקולנוע הציבוריות. כדי לקבל את התמיכה, הקרנות הללו צריכות לעמוד בתנאים שונים הנוגעים למינהל תקין ולשקיפות של ועדות הלקטורה שלהן, שהן הבוחרות את ההפקות שעבורן יוגשו בקשות לתמיכה ממשלתית. אחת מהמטרות הכלליות המוגדרות במבחן התמיכה של משרד

התרבות למוסדות ציבור בתחום הקולנוע היא קידום ועידוד יצירה ועשייה קולנועית של נשים. בתוך כך מוגדר תנאי הסף הקובע כי מכלל הלקטורים שמעסיק המוסד (בהקשר זה, קרן ציבורית לקולנוע) בשנה, לפחות 30% יהיו נשים. לפי נתוני משרד התרבות, מאגר הלקטורים אשר הקרנות מעסיקות מורכב כיום מ-525 נשים, שהן כ-50% מהמאגר בכללותו. עם זאת, בתשובת משרד התרבות למרכז המחקר והמידע של הכנסת לא צוין שיעור הנשים מתוך כלל הלקטורים אשר כל קרן קולנוע ציבורית מעסיקה ואם כל הקרנות עומדות בתנאי הסף לתמיכה כפי שנזכר לעיל. מלבד תנאי הסף האמור, נקבע גם תמריץ לשילוב נשים – תוספת של 2% תמיכה לקרן ציבורית שבה נשים הן 50% מהוועד המנהל שלה.

לבסוף, לפי תקנוני פרס אומנות הקולנוע של משרד התרבות, מינוי ועדות נאמנים ושופטים ייעשה באיזון מגדרי המחייב ייצוג הולם לנשים, והן היו כ-40% מוועד הנאמנים של הפרס וכן מוועדות השיפוט של הפרס בשנים -2018 2011. 

מלבד שילוב נשים בקרב מקבלי החלטות בתחום הקולנוע, לא ננקטים עוד צעדים. לשם השוואה, בנוגע ליוצרי קולנוע מקרב הפריפריה, במבחני התמיכה הכספית נכללים "סל כלים" רחב יותר, ובו, למשל, מכסות לייצוג בקרב מקבלי השכר להפקות ולהרכב צוות ההפקה; ליווי יוצרים, וסיוע לפי תוכן היצירה. זאת ועוד, אין איסוף נתונים מסודר על יישום בפועל של ההסדרים הקיימים בתחום הקולנוע לעידוד ייצוג נשים ועל מידת האפקטיביות שלהם. בתחום שידורי הטלוויזיה, המועצות של גופי השידור בטלוויזיה הן המפקחות על גופי השידור השונים ושידוריהם,

 ובתוך כך גם על ייצוג נשים בהקשרים האלו. כמו בתחום הקולנוע, המסגרת החוקית הרלוונטית לייצוג נשים במועצות גופי השידור היא חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א–1951. מחוק זה נגזרת חובת הייצוג לנשים בדרגים הניהוליים ובמועצות המפקחות של הגופים המשדרים השונים. במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמועצת תאגיד השידור הישראלי יש מכסה לייצוג שווה לנשים. אולם כיום רק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עומדת במכסה זו, עם שבעה גברים ושבע נשים במועצה, נכון לאוגוסט 2022; במועצת תאגיד השידור הישראלי מכהנים כיום שישה גברים ושלוש נשים. נוסף על כך, בתאגיד יש גם תוכנית עבודה המציבה יעדים מדידים בתפקידים ובתכנים עד לסוף שנת 2024. במועצה לשידורי כבלים ולוויין אין דרישה לייצוג שווה לנשים בקרב חבריה ואין לה מדיניות בנושא ייצוג נשים; למעט כספי תמיכה של משרד התקשורת אשר בסמכותה לחלק, שבאחד בהם נקבע תמריץ נקודתי להפקות בנושא נשים אתיופיות בחברה הישראלית. משרד התקשורת, הרגולטור בתחום שידורי הטלוויזיה, אינו מעורב בפיקוח על ייצוג נשים, ומעורבותו באה לידי ביטוי בעיקר במינוי או המלצה שישמרו על איזון מגדרי בהרכב המועצות.

כמו כן, משרד התקשורת וגופי השידור אינם אוספים באופן שיטתי נתונים על ייצוג נשים.

בעולם נהוגים כלים שונים שיכולים להגדיל את שיעור הנשים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה: הקפדה על ייצוג נשי בקרב מקבלי החלטות לעניין מדיניות והקצאת מימון; עידוד ייצוג נשים בתפקידי מפתח בהפקה, הענקת מלגות ופרסים תחרותיים לנשים ואף התניית מתן מימון בייצוג הולם של נשים; עיסוק בתוכני היצירות; איסוף נתונים שוטף ועוד.

ייצוג נשים בתחום הקולנוע והטלוויזיה.pdf