המאבק על הפרנסה נמשך

עורכים יקרים שלום,

חלפו להם שלושה חודשי מאבק ונדמה כי הרוחות נרגעו, אך לא כך הדבר.
דינמיקה של מאבקים מציגה עליות וירידות, התעלות נפש ותהומות יאוש, אך הגחלת עדין לוחשת.
צלחנו סיבוב ראשון של התנגשות, כשבשיאו שלושה ימי שביתה. צעדנו צעד קטן אחורה, כדי לקיים הערכת מצב, כדי ללכד את השורות, כדי לשאוף אויר ולצאת בכוחות מחודשים, לעבר הניצחון.

אנשי בשורות אנו ונספר כי גם אם הדברים אינם תמיד בולטים או נראים לעין, ההשגים עד הלום רבים וחשובים. שעה שניסו בעצה אחת, הזכיינים והרשות השניה לבצע מחטף ולהעמידנו אל מול מציאות עגומה, הצלחנו לסכל עד האחרונה שבהם כל תוכנית, מתווה או הוראת שעה. כיום הם מבינים, שאי אפשר לקבל החלטות פוגעות, או להעביר גזירות רעות, כשאנו "בשכונה". לראשונה אנו היוצרים נספרים ככוח בעל השפעה, הן ע"י הזכיינים והן ע"י הרשות השניה.

עורכים יקרים,
היום אנו עומדים על פרשת דרכים גורלית, החלטת בג"צ מדיון שהתקיים השבוע אינה רעה, אך יקח זמן להוציאה אל הפועל. "זמן השופטים וזמן היוצרים שונים הם" ואנו נדרשים בשבועות הקרובים, לפעולה נרחבת, כוללת ויעילה ללא שהייה, פעולה אשר תביא בסופה, להזרמת ההון הדרוש כדי להביא לחידוש העבודה והחיאת התעשייה.

הגופים בהם אנו נאבקים מאוד עשירים, עד כדי כך עשירים שמרשים הם לעצמם לצפצף על החוק ולהעמיד עצמם מעליו. יש להם כסף לעורכי דין,
יש להם כסף ללוביסטים בכנסת,
יש להם כסף למתקפת ספינים מתוזמנת,
אך חסר להם את הדבר האחד שלנו יש בשפע, חסר להם לב. אנו אומנם חסרי אמצעים, אך כוחנו באנשינו.
כל אחד ואחד מכם, מתווסף ללב פועם אחד גדול.

בימים הקרובים תצאנה קריאות רבות של כלל האיגודים לפעילויות רבות ומגווונת שכל תכליתן
החזרת התעשייה לעבודה, בתנאים נאותים.
מאחר ועד היום נשא איגוד העורכים הצעיר את שמו בכבוד, אל מול איגודים ותיקים ומבוססים במאבק זה, אנו מלאי ביטחון בכם העורכים, שתמשיכו בנכונות המדהימה שלכם לעזור ולתרום ככל הנדרש בהמשך הדרך.

המעוניינים להירתם לפעילויות המחאתיות השונות מתבקשים לחזור אלינו למייל editorsguild1@gmail.com בצירוף שם ומספר טלפון.

בנוסף, בימים אלו עלו לרשת שתי עצומות.
הראשונה קוראת לזכיינים להעביר כסף עפ"י חוק ליצירה מקומית. לצירוף שמכם לעצומה
השניה קוראת להדחת נורית דאבוש מתפקישה כיו"ר מועצת הרשות השניה. לצירוף שמכם לעצומה

חברי הנהלת האיגוד, מכירים לכם תודה אמיתית מקרב לב, מחזקים את ידיכם ומצפים לראותכם בפעיליות הבאות.

שלכם,
ועד איגוד העורכים.

ולהלן דבר מטה מאבק היוצרים:

חברים וחברות יקרים,
המאבק הגיע לנקודת האל חזור, למערכה השלישית, לקרב על כל הקופה והימים הקרובים יכריעו אם נשוב לעבודה על פי חוק ומכרז, או שפקידים ומינויים פוליטיים נבובים ידונו אותנו לאבטלה ואת משפחותינו למצוקה קשה.

השבועות האחרונים הוכיחו כי יש אויב ברור ומובהק לציבור שלנו -
הזכיינים עושים את מה שצפוי מהם: מתבכיינים, מציגים תרחישים אפוקליפטיים בפני מועצת הרשות השנייה, בפני בג"ץ, וכל זאת במסגרת מה שמצופה מהם – להביא לפתחם של בעלי הבית שלהם אתנן, לחסוך להם את חובות העבר ולנצל את המשבר הכלכלי הנוכחי כדי לבצע מחטפים ולהמנע בכל דרך מעמידה במכרז שהם עצמם יצרו והתחייבו לו. שום סנקציה אמיתית לא מופעלת כנגדם – וההסטוריה מלמדת שהחובות שלהם יימחקו או ידולדלו. קנס הם לא יקבלו, זה כבר מזמן ברור להם.

מי שמועלת בתפקידה באופן מכפיר היא מועצת הרשות השנייה ובראשה נורית דאבוש, המוכיחה פעם אחר פעם כי אינה ראוייה לתפקידיה. הגברת חסרת הבושה הזו הכריזה כי ב-25 בפברואר המועצה תחלוט 15 מיליון שקלים מהזכיינים, אלא שחיש קל האיום הזה נמוג, וב-26.2.09 נאלצנו לפרוץ לישיבה וגילינו לתדהמתנו את דאבוש בנוכחות רחל תורג'מן, מנשה סמירה – ושלושת המנכ"לים של הזכיינים: אבי ניר, יוחנן צנגן ויוסי ורשבסקי .
היעלה על הדעת שיו"ר הגוף המפקח תשב בישיבה עם שלושת המפוקחים שלה יום אחרי החילוט שלא היה ושלושה ימים בלבד לפני פרסום מסקנות וועדת השימוע של הרשות? כל כך קרוב למועד ההצבעה על מתווה בוחבוט, מתווה מיקוד הרגולציה הבלתי מקצועי והכל כך מסוכן לנו?

אבל הגדילה הדאבוש לעשות כאשר בלי שום בושה ובלי טיפת שכל ישר הופיעה בכתבה בהארץ בשבת, לצד אבי ניר ויוסי ורשבסקי - ובשעה שהם חובטים ברגולציה ובמועצה, הכריזה הגברת שהיא הגיעה למועצת הרשות השנייה כדי להיות רפורמטורית ולא רגולטורית! העניין משול למפכ"ל המשטרה המכריז שהגיע למשטרה על מנת לפרק אותה ומצטלם לצד ראשי הקזה נוסטרה שמחייכים מן הסתם. לו הייתה מבינה את כוחה של התמונה הייתה נמנעת, אלא שאפילו את הכישרון הזה היא נעדרת.

אם יש לכם עדיין ספק, לסיבה שאין לנו עבודה, יש שם: מועצת הרשות השנייה והעומדת בראשה. ואם המפקחת מכריזה שאין לה עניין בפיקוח, המסקנה היא אחת:  שתתפטר! מדינת ישראל זקוקה לרגולטורית, את לא כזו, כולנו ראויים ליותר!

ביום א' הקרוב, מועצת הרשות השנייה עומדת להכריז על הוראת שעה לשנת 2009. ההצעה המתגבשת על סך 25 מיליון שקל היא קטסטרופה מבחינתנו והתוצאה שלה על פי פרשנותנו ווחשבוניניו היא אבטלה, אבטלה, אבטלה!

מהיום אנחנו נכנסים לישורת האחרונה, אם נשוב או לא נשוב לעבודה תלוי רק בנו.
מטה המאבק מתכנן לצאת לקרב האחרון מתוך תובנה ברורה שאנחנו ב'מאני טיים' במלוא מובן המילה – ועלינו להיאבק במלוא כוחנו על זכויותנו ופת לחמנו.

אנו מבקשים מהחברים לשוב במייל ל לצורך שיבוצכם כמתנדבים לפעולות השבועיים הקרובים, השבועיים שיכריעו את גורלנו.

 

המאבק קורא לאחדות השורות,
בברכה
מטה המאבק.