הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אחראית לאסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן - 1990 ותפקידה פיקוח על השידורים לפי החוק. הרשות היא תאגיד סטטוטורי ובמילוי תפקידה היא פועלת להגן על ציבור הצופים והמאזינים, להבטיח השקעה ביצירה ובהפקה ישראלית, לשמור על כללי האתיקה ולעודד תחרות. האסדרה מתבצעת בדרך של פיקוח ואכיפה, הענקת זיכיונות ורישיונות לגופי שידור, קביעת כללים והנחיות לפעילותם ובקרה על ביצועיהם.
היא לא עושה את זה.
היא לא רק לא עושה את זה, התקציב שלה מגיע מגופי השידור והרדיו שהיא ״מפקחת״ עליהם. מליוני שקלים מועברים מרשת קשת וכו׳ לרשות השנייה, מליונים שיכולים היו להגיע להפקת מקור, ובמקום זה מופנים לגוף שאמור להיות נקי מאינטרסים ואמור לוודא שגופי השידור עומדים בחובות הפקות המקור ולפקח על התוכן השיווקי, טוהר שידורי החדשות, ווליום נאות ועוד.
למרות שהרשות השנייה אמורה לפקח ולאכוף את החוק וגם לערוך ולפרסם דוחות של ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט שלה ולהעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעלי רשיונות השידור, היא מחפפת.
אחרי התערבות של שר התקשורת הקודם, יועז הנדל, הרשות פרסמה כמה דוחות במרוכז. הדו״ח האחרון היה על שנת 2019. פרסמה, ואז הורידה מרשת האינטרנט. למה? לא ידוע.
השנה היא סוף 2023 והרשות, מה היא עושה עכשיו? נותנת הוראה להסיר פרסומות, מרחיבה את הגדרות חופש הביטוי, ומאפשרת לגופי השידור לקרוא לסרטים שמזמינים ומממנים משרדי ממשלה ״סוגה עילית״ וכך לא להוציא כסף על סוגה עילית אמיתית, כפי שהם מחויבים.
העתירה היא יוזמה של עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) ויחד אתנו הצטרפו אליה שי נשר, שח״ם - ארגון השחקנים והשחקניות בישראל( ע"ר), אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל (ע"ר), תל״י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ, איגוד הבימאיות והבימאים (ע"ר), איגוד התסריטאים- איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל (ע"ר) ואיגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה (ע"ר).
העתירה מבקשת מבית המשפט לקבוע דיון דחוף כיוון שפרסום הדוחות התעכב ומתעכב במשך שנים ובניגוד להוראות חוק מפורשות הנוגעות גם למועדי העריכה והפרסום. בהיעדר נתונים מתוך דוחות אלו הנוגעים למילוי חובות גופי השידור, לא ניתן לקבל תמונת אמת אודות עמידתם במחויבויותיהם כלפי הציבור. כל עיכוב נוסף בפרסום דוחות ונתונים אלו מחריף את הפגיעה המתמשכת, הקיימת ממילא בשוק היצירה וההפקה הישראלי ובערכי יסוד של ביטוי, יצירה ושמירה על תעשיית ההפקה המקומית. נתונים אלו יכולים לסייע אף בקידום אכיפה אזרחית משלימה נגד גופי השידור ויש בהם חשיבות יתר גם על רקע קידום חקיקה רלוונטית בתחום זה על ידי משרד התקשורת בימים אלו.
תודה לעו״ד אלעד מן היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, ונעדכן בהתקדמות ההליך.
