אפשר להגיד, שלעת עתה, ניצחנו.

איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט בישראל (ע״ר) נתמך ע״י משרד התרבות כבר מעל עשר שנים. גובה התמיכה בשנת 2023 היה 105,000 שקלים, כשליש מתקציבו השנתי של האיגוד, אבל בשיא התמיכה, שנת 2018, התמיכה היתה כ 120,000 שקלים ומאז היא יורדת. 

היא יורדת כיוון שבסוף שנת 2018 הודיעו לנו, ולאיגודי הקולנוע האחרים (במאים, תסריטאים, מפיקים, הפורום הדוקומנטרי, האנימטורים ואקט) שהתקנה תחתה אנו נתמכים, תקנת איגודים בחוק הקולנוע, נסגרת, בלי הודעה מראש, והוזמנו להגיש בקשה לתמיכה תחת תקנת תרבות ומורשת, תקנה רחבה יותר שמכילה מספר גדול יותר של איגודים (כמו במאי תאטרון, ארכיונאים, אמי ועוד).

בהתחלה לא ראינו בכך בעיה, המשרד רוצה לצמצם כפילויות ולכן מחבר תקנות, חשבנו שנוכל להתאים את הפעילות לחלק ממבחנים החדשים וביקשנו שיעשו שינויים באחרים שאינם תואמים את הפעילות שלנו ואת המשאבים של האיגוד. לא רק שהמשרד לא נענה לבקשות הרבות, לחרדתנו גם גילינו שהמשרד מעניק ניקוד גם עבור פעילות שאינה תואמת את המבחנים וחוטאת לאמת.

הבעיה העיקרית במבחנים היא שהם מתייחסים לאיגודים כאל בידוריות, שתפקידם להנפיק ימי עיון והכשרות מקצועיות. עבור איגודים קטנים כמונו עם כוח אדם של אדם אחד, זה אומר להשקיע המון זמן ומשאבים בימי עיון, כדי לקבל תמיכה, וזה בא על חשבון קידום תנאי העסקה נאותים, הגינות ומקצועיות בתעשיות בהן פועלים חברי האיגוד. זהו מילכוד שמעכב אותנו ואיגודים אחרים, ופוגע בתעשייה.

הבעיה קשה יותר עבור איגודים קטנים יותר מאתנו ובעלי אופי פעילות ייחודי.

יחד עם איגודים אחרים פנינו פעמים רבות למשרד כדי שישנו את מבחני התמיכה, ונציגי המשרד משכו אותנו באף שנים רבות. הפעילות בנושא גבתה שעות עבודה ארוכות מהאיגוד, וייתכן שאם תקציבנו היה גדול יותר, היינו תובעים מוקדם יותר, אבל לא היתה לנו את האפשרות הכלכלית. יחד עם הקורונה, המלחמה, וחילופי השילטון (פעמיים), והבטחות הסרק הזמן רץ עד שלא נותרה ברירה אלא לתבוע את המשרד כדי לחייבו לכתוב מבחנים חדשים.

בתגובה לעתירה לבג״צ משרד התרבות אמר שהוא מוציא טיוטה חדשה של המבחנים לשימוע הציבור, והוא אכן עשה כך ואנו נתנו את עמדתנו לטיוטה. בית המשפט מחק את העתירה בהסכמתנו, ובימים אלה אנו מחכים להחלטת המשרד ולמבחנים החדשים.

אנחנו מבקשים להודות, תודה ענקית וחמה למי שייצג אותנו בעתירה, עו״ד שחר בן מאיר היקר.

וגם לאיגודים שהצטרפו לעתירה.

חלקם נפגעו קשות כמונו, וחלקם לא אבל מצאו לנכון להצטרף לעתירה כיוון שעקרון השוויון וההבנה שיצירה היא שיתוף פעולה בין מקצועות שונים ולכן כל המקצועות ראויים לתמיכה הוגנת מהמשרד ואחד מהשני עמדו מול עיניהם. אלה איגודי העתירה:

  • האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע (ע״ר)
  • איגוד תסריטאי הקולנוע והטלויזיה בישראל (ע״ר)
  • איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה בישראל (ע״ר)
  • איגוד הבמאיות והבמאים (ע"ר)
  • הפורום הדוקומנטרי בישראל (ע״ר)
  • איגוד מקצועות האנימציה (ע"ר)

אנו מצרפים בסוף העמוד את העתירה, את תגובת משרד התרבות ואת תגובת האיגודים שלא הצטרפו לעתירה ולכן כתובים כמשיבים לעתירה. נדגיש כי העתירה היא נגד משרד התרבות, המשיבים האחרים רשומים כיוון שהם נתמכים גם כן בתקנה, אך הם אינם נתבעים.

נבקש מכל יוצר, עובד ובעל תפקיד בשדה האמנות להצטרף לאיגוד בתחומו (הצטרפות לאיגוד העורכים), כדי שתלותנו במשרד התרבות לא תהיה מהותית כל-כך ובעיקר כדי שנוכל להשקיע בהיכן שצריך אותנו, שנוכל לפעול טוב יותר, מהר יותר וחזק יותר, במיוחד בימים סוערים אלה.

ואם אתם מאלה שלא מצטרפים כי האיגוד (מלא את החסר) לטעמכם, תצטרפו לאיגוד ואז לועד המנהל שלו ותעזרו ליצור את האיגוד ש(מלא את החסר) כמו שאתם חושבים שצריך.

בכל מקרה, אלה ימים לקחת חלק בהם. לא רק לשבת מהצד ולהעביר ביקורת.