מאת שרית בינו.
לאחרונה קיבלתי פניות לא מעטות מעורכים ששאלו האם גם הם יכולים להעזר בסוכנים כמו שחקנים, במאים וכו' -
ובעצם איך עושים את זה? למי פונים ובמה זה כרוך?
אין ספק שבמקרים רבים פשוט יותר לתת למישהו אחר לטפל בחלק הפחות יצירתי מול חברת ההפקה, אולם לעומתם יהיו שיטענו כי הכי טוב זה לבד. יחסי עורך-מפיק-במאי יש בהם מן האינטימיות שנבנית לאורך השנים ורצוי שלא להכניס לתוכה שחקנים חדשים שעלולים לערער את האיזון העדין שנוצר ביחסי העבודה.
"כמפיקת פוסט לשעבר שמכירה את העורכים מקרוב תמיד חשבתי שכדאי להם להתמקד יותר באומנות שלהם ופחות בתחום העיסקי" אומרת תאריקה זוהר, בעליה של סוכנות לייצוג אומנים (ביניהם גם עורכים) מאז 2004 , "כמובן שזה גם עניין של אופי, תמיד יהיו כאלה שיסגרו עיסקאות בקלות אבל לרוב האומנים כדאי לדעתי לשים את האנרגיה ביצירה ולתת למישהו אחר, שזה התפקיד שלו, לקדם את הקריירה עבורם".
אז מהו בעצם תפקידו של סוכן?
ההגדרה היבשה אם תרצו לסוכן מתייחסת לבעל מקצוע שמנהל ומנתב את הקריירה של היוצר (העורך במקרה שלנו) וזה כולל: חיפוש עבודה, ניהול המו"מ, סגירת חוזים וגביית השכר בזמן שנקבע.
אבל אחרי שיחה עם כמה סוכנים בתחום מסתבר שזה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים ושמעבר לדרישות המקצועיות (להיות עו"ד, איש עסקים ומקושר היטב בתעשייה) חשוב להבין שכל אומן מצריך התייחסות אישית, כלומר סוכן צריך שיהיה גם סוג של חבר, אוזן קשבת ופסיכולוג עיסקי.
"כשיוצר מגיע אלי אני קודם כל צריכה לדעת מי הבן אדם ומאיפה הוא בא כדי שאוכל לבנות לו את האסטרטגיה והאג'נדה שתתאים לו באופן אישי" מסבירה יעל שפרינגר, גם היא מפיקת פוסט לשעבר שמזה שנה מייצגת עורכי וידאו בטלויזיה ובקולנוע, "אחרי שיחה טלפונית וקבלת קורות החיים אנחנו נפגשים לפגישת הכרות ראשונה כאשר שני הצדדים מחליטים שהם בכלל רוצים לעבוד ביחד. לפגישה השנייה אני מתחילה לכתוב פילמוגרפיה (מסמך מפורט של כל הפרוייקטים שהעורך עשה עד היום).
ואז יושבים ובונים את האסטרטגיה המקצועית, כלומר מגדירים את היעדים (לאיזה שכר היוצר ירצה להגיע, באילו תחומים הוא ירצה לעבוד, עם מי וכו') ולבסוף את דרך הפעולה הטובה ביותר להשיג את היעדים הללו.
בשלב הבא אנחנו בונים ביחד אסטרטגיה שיווקית ואני בעצם הופכת להיות השותפה לחיפוש העבודה". יעל מדגישה שוב ושוב את המילה שותפות כי חשוב לה שלא יווצרו יחסי תלות בינה לבין היוצר שהיא מייצגת. "היוצר ימשיך לחפש עבודה אבל כעת יהיה מישהו נוסף שיעזור וידחוף אותו קדימה. התעשייה שלנו היא מאוד קטנה ולכן השיווק בה הוא בעיקר מפה לאוזן וברגע שעורך לוקח לו סוכן יש לו בעצם עוד פה ועוד אוזן''.
תהיתי לעצמי אם סוכנים רואים בכלל הבדל בין ייצוג עורכי וידאו לייצוג אומנים אחרים? שהרי עורך הוא בדרך כלל אנונימי יותר, פחות פעיל בתהליך השיווק של הפרוייקט ולרוב עובד מאחורי הקלעים אחרי שכל האקשן של ההפקה כבר הסתיים (מלבד אולי בתוכניות ריאליטי או בשידורים חיים שהעריכה שלהם מתרחשת תוך כדי הצילומים והיא גם שונה במהותה).
"אין ספק שעורך הוא אומן מיוחד", אומרת תאריקה שעובדת בעיקר בתחום הפרסומות וקצת עם טלויזיה, " סוג של סטורי טלר של מישהו אחר, מעין אומן-בנאי, אבל חוץ מזה לכל האומנים בעיניי יש משהו משותף: פחדים, חששות, ביטחון עצמי שמושפע באופן טבעי הרבה יותר מדעת הקהל, וזה חייב להיות ככה, כי זה גם מה שמניע את היצירה בסופו של דבר".
יעל לעומת זאת, שפועלת בעיקר בתעשיית הקולנוע והטלויזיה, מחדדת יותר את ההבדל בין עורכים ליוצרים אחרים "אני זוכרת שכמפיקת פוסט הייתי לפעמים רודפת אחרי עורכים כדי לשלם להם, הם היו פשוט שוכחים. לדעתי יותר קשה לעורכים לנהל את עצמם, הם עובדים הרבה שעות, ימים ולילות, יושבים מול מחשב ואין להם ראש ואנרגיה להתעסק עם הדברים הטכניים וחוץ מזה חשוב להבדיל בין עורכי פרסומות לעורכי קולנוע וטלויזיה. תהליך העריכה בפרסומות היא קצרת טווח. מדובר במפעל כלכלי שמייצר הרבה מאוד כסף וכל יום אפשר לצלם ולערוך פרסומת אחרת. אם את פונה נניח לתאריקה ומבקשת עורך מסויים לפרסומת את יודעת מראש את השכר שלו ושלא ניתן להתווכח על המחיר, אבל כשמדובר בסרטים ובסדרות זה עובד אחרת כי זו כבר עבודה ארוכת טווח שיכולה להתארך או להתקצר משמעותית גם משיקולים אומנותיים. במקרה כזה חשוב ללהק את העורך הנכון לפרוייקט הנכון ולא להיפך, שהרי מדובר במסע שיכול להימשך שבועות ואף חודשים ואם תנאי השכר והעבודה לא יתאימו לאופי הפרוייקט יהיו הרבה תיסכולים בהמשך".
העורכת רותי מאירי, שמיוצגת כיום על ידי יעל, חיפשה הרבה שנים מישהו שיקח על עצמו את הצד העיסקי של הקריירה שלה "עד לא מזמן לא היו סוכנים שייצגו עורכים, זה היה פחות מקובל, למרות שאני באופן אישי חושבת שלרוב העורכים זה ממש חיוני. מאז שאני עם יעל יש מישהו שמנהל לי את המלחמות, כלומר את המו"מ וגביית הכספים וזה הכי חשוב מבחינתי, כי פתאום הכל זורם יותר חלק ואני לא מוצאת את עצמי רבה עם מפיקים יותר''.
ובתכלס, אני שואלת אותה, חוץ מהרגשה טובה זה גם מביא לך יותר עבודה?
"תראי יש לי תחושה של קפיצת מדרגה", אומרת רותי, " מאז שאני עם יעל תהליך חיפוש העבודה הפך ליותר רציני וזה משפיע כנראה גם עלי וגם על אלו שאני עובדת מולם שלוקחים אותי יותר ברצינות וזה בא לידי ביטוי בשטח. אני מרגישה שהיקף העבודה שלי הולך וגדל ולא רק בזכותה, אלא בזכות השילוב של שתינו, כל אחת תורמת לעיסקה את מה שהיא הכי טובה בו ואני כבר מזמן הבנתי שמה שהכי מעניין אותי זה לערוך".
ואכן נראה שלא פשוט להיות עורך ואיש עסקים בו זמנית ובעיקר אם מעולם לא למדת או נמשכת לשיווק או מנהל עסקים ובכל זאת עד לא מזמן כמעט ולא היו עורכים שפנו לסוכנים. משום מה זה היה פחות מקובל. ואם נביט אחורה בשנתיים האחרונות נוכל לראות שתעשיית הקולנוע והטלויזיה עברה שינוי מהפכני.
"עד לפני שנתיים הייתה תחושה שיש יותר ביקוש מהיצע", מסבירה יעל, "הרבה תכניות ריאליטי הופקו, המחירים עלו ועורכים יכלו להרשות לעצמם להתלבט בין פרוייקטים ואז יום אחד הכל התפוצץ בבום גדול בעקבות מה שקרה בערוץ עשר והמשבר הכלכלי העולמי, המחירים ירדו והייתה פחות עבודה ומי שהכי נפגע, זה לא העורכים הכי ידועים ויקרים שאותם לוקחים כי יודעים בדיוק מה מקבלים ולא הכי זולים שלא הכבידו על התקציב, אלא כל השאר, כלומר 90% מהעורכים בתעשייה. ואז התחילו המלחמות על עבודה, העורכים נאלנו לעסוק בהישרדות ואני בטוחה שזה לקח להם הרבה אנרגיה. רק לאחרונה הרגשתי שהתחיל שינוי בתפיסה. העורכים העדיפו להתמקד יותר באוויד ולא במסביב ואז גם הבנתי שעורך זה בעצם עסק קטן שצריך למתג, למצב, לנהל ולקדם כדי לשמור על האיזון גם בתקופות של משבר והאטה וכאן אני נכנסתי לתמונה, סוכנת שהיא גם מפיקה מנוסה בפוסט, גם מאמנת אישית (חשוב היה לי ללמוד את התחום) וגם מבינה בשיווק''.
אז למה בעצם לא כל העורכים מצאו להם עד היום סוכן נחמד שיחסוך מהם את העבודה השחורה?
"אצל חלק מהעורכים עדיין קיים החשש שאם יהיה להם סוכן זה אומר שהמחיר שלהם יעלה, מה שיכול להרתיע ואולי לגרום להפסד עבודה" מסבירה יעל, "אבל זה לא בהכרח נכון. המחיר של עורך המיוצג על ידי סוכן פשוט מתייצב יותר ושינוי בתפיסה לא יקרה ביום אחד. זהו תהליך של חינוך מחדש שהתעשייה שלנו מתחילה לעבור עכשיו".
ולשאלתי כמה אחוזים לוקח היום סוכן לא קיבלתי תשובה מפורשת, רק שמדובר בטווח של 10-25 אחוז וכמובן כל זה תלוי בפרוייקט, בסוג ההתקשרות ובניסיונו של העורך.
