לרבים מאיתנו זה קורה בימים אלה, הפקות מבוטלות בביטול מזלזל, הפקות מוקפאות בלב קר, הפקות נעצרות בשלל תירוצים שונים ומשונים.
בשורה התחתונה העבודה מועטה, נעצרה העריכה, או לפחות הפכה לזרזיף דק, לטיפטוף חלש.
כולנו, שחשבנו שאנו חסינים, מוצאים את עצמנו נפגעים.
בסיפור הזה יש את "הרעים", את הזכיינים וחברות ההפקה, עכשיו יש להם תירוץ נפלא, הרי לא הם המציאו, את המצב הכלכלי, הכלל עולמי הקשה, לא כל שכן, את המצב בישראל הקטנה והמוכה. עכשיו יש להם מצב לאמץ את "המצב".
אם דוחים אותך בתשלומים, זה "המצב".
אם מורידים אותך בתנאים, זה "המצב".
אם מבטלים שניה לפני, זה "המצב".
אם אפשר לקצץ בתה ובקפה, זה "המצב".
"המצב" הוא חלום רטוב של כל מפיק, משום שעל כנפיו, אפשר לכל "מצב" לענות "באין מצב".
"אין מצב" לשעות נוספות.
"אין מצב" לעוד תוספת קטנה, למרות השעות הקשות.
"אין מצב" למפיקת פוסט יעילה שתבוא לעזרה.
"אין מצב" שתתלונן אם אתה רוצה לשמור על מקומך.

בסיפור הזה יש גם את "הטובים", אותנו העורכים. לנו העובדים, גם אם יש הרבה מה להגיד, אין הרבה מי שישמע. אנחנו העמלים, פזורים כמו שניים עשר השבטים, במדבר בתי הפוסט הרבים.
אנחנו הטורחים, מחופרים תוך תוכי חדרים חשוכים. כל קול בודד של אח במחשכים, נבלע אל תוך אפלה אטומה ולא עובר, את סף חדר העריכה.

אבל זיכרו אחים, רק בזמנים של תנודת קיצונים, יתכנו שינויים ואף שיפורים. רק מעיתות מצוקה, תצמח הטובה. אבל לא בכדי, אם ברווחתנו נפשנו חשקה יש להתנהל בסבלנות ובחכמה.
זה הזמן לקום ולהתאחד, זה הזמן לפרטים לזחול החוצה מן המחילה, להציץ ולראות שהם חלק מכלל, שסך חלקיו, מרכיבים מקבת אמתנית שמספיק רק להיחשף לצילה, כדי להבין את עוצמתה.
כוחנו באחדותנו ואין בלתנו.

הפניה אליכם היא אחים, דווקא באלו הזמנים שמרו על כבודכם וכבוד המקצוע.
גם אם קשה, דברו טובה על עמיתים, בידיעה שגם הם לא ישוחו בכם סרה.
גם אם קשה, התעקשו על שכר הוגן, בידיעה שגם אח עורך, לא יתפשר כדי לזכות במשרה.
גם אם קשה, אל תתפשרו על תנאי העסקה, בידיעה שיש לכם תמיכה מלאה של אחים לצרה.
גם אם קשה, הרימו את הראש, בידיעה שאתם לא לבד בזמנים הקשים ורק כמיקשה אחת, נזכה להגיע עם שוך הסערה, בעמידה איתנה, אל תור הזהב הבא.

גיא דגן